זהו ברוך ה' גמרנו את הקורונה.

הקורונה עשתה דברים טובים ועשתה דברים גרועים.

אתם אומרים לי, מה היא עשתה דברים טובים? כן, היא עשתה דברים טובים, כל המשפחה ישבה יחד בבית אבא ואמא עם הילדים הרבה חודשים הכרנו אחד את השני הרבה יותר טוב.

אבל אתם יודעים מה היא עשתה רע?  זה שהיינו ביחד בבית בחדרים הסגורים, בדירה שלא יצאו, לא הסתובבו ולא יצאו לגינה, או לרחוב.

זה הוריד את הכבוד של הילדים להורים שלהם. כי ילד שנמצא עם אבא ואמא עוד יום ועוד יום והוא שומע כל מיני דברים בבית – זה מוריד את הריספקט זה מוריד את הכבוד.

אנחנו מתייחסים לאבא ואמא כמו חבר, כמו חברה.

אבל לא אבא לא חבר ואמא לא חברה. אבא זה אבא, אמא זה אמא – כשאבא מגיע צריך לשבת ישר בכבוד, לא לשבת על המקום של אבא לא להיכנס לדברים של אמא להתווכח ולקפוץ כשאמא אומרת משהו: "אל תגידי לי", "אני יודע יותר טוב" לא נכון", "כן נכון".

אל תגידו לעולם לאבא ואמא "לא נכון".

לאבא ואמא תמיד אומרים נכון. אפשר לתקן בצורה מעודנת: "אמא נראה לי שככה", "תראה אבא אני חושב אחרת".

אבל אם אנחנו ניתן את הכבוד לאבא ואמא כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם – זה יחזור אלינו.

אנחנו חייבים לשמור על כבוד להורים, כבד את אביך ואת אימך, זה אחד מהחיובים בעשרת הדיברות.

תשתדלו תשמרו ותצליחו!